תנ"ך על הפרק - משלי ה - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

משלי ה

722 / 929
היום

הפרק

בְּ֭נִי לְחָכְמָתִ֣י הַקְשִׁ֑יבָה לִ֝תְבוּנָתִ֗י הַט־אָזְנֶֽךָ׃לִשְׁמֹ֥ר מְזִמּ֑וֹת וְ֝דַ֗עַת שְׂפָתֶ֥יךָ יִנְצֹֽרוּ׃כִּ֤י נֹ֣פֶת תִּ֭טֹּפְנָה שִׂפְתֵ֣י זָרָ֑ה וְחָלָ֖ק מִשֶּׁ֣מֶן חִכָּֽהּ׃וְֽ֭אַחֲרִיתָהּ מָרָ֣ה כַֽלַּעֲנָ֑ה חַ֝דָּ֗ה כְּחֶ֣רֶב פִּיּֽוֹת׃רַ֭גְלֶיהָ יֹרְד֣וֹת מָ֑וֶת שְׁ֝א֗וֹל צְעָדֶ֥יהָ יִתְמֹֽכוּ׃אֹ֣רַח חַ֭יִּים פֶּן־תְּפַלֵּ֑ס נָע֥וּ מַ֝עְגְּלֹתֶ֗יהָ לֹ֣א תֵדָֽע׃וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י וְאַל־תָּ֝ס֗וּרוּ מֵאִמְרֵי־פִֽי׃הַרְחֵ֣ק מֵעָלֶ֣יהָ דַרְכֶּ֑ךָ וְאַל־תִּ֝קְרַ֗ב אֶל־פֶּ֥תַח בֵּיתָֽהּ׃פֶּן־תִּתֵּ֣ן לַאֲחֵרִ֣ים הוֹדֶ֑ךָ וּ֝שְׁנֹתֶ֗יךָ לְאַכְזָרִֽי׃פֶּֽן־יִשְׂבְּע֣וּ זָרִ֣ים כֹּחֶ֑ךָ וַ֝עֲצָבֶ֗יךָ בְּבֵ֣ית נָכְרִֽי׃וְנָהַמְתָּ֥ בְאַחֲרִיתֶ֑ךָ בִּכְל֥וֹת בְּ֝שָׂרְךָ֗ וּשְׁאֵרֶֽךָ׃וְֽאָמַרְתָּ֗ אֵ֭יךְ שָׂנֵ֣אתִי מוּסָ֑ר וְ֝תוֹכַ֗חַת נָאַ֥ץ לִבִּֽי׃וְֽלֹא־שָׁ֭מַעְתִּי בְּק֣וֹל מוֹרָ֑י וְ֝לִֽמְלַמְּדַ֗י לֹא־הִטִּ֥יתִי אָזְנִֽי׃כִּ֭מְעַט הָיִ֣יתִי בְכָל־רָ֑ע בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל וְעֵדָֽה׃שְׁתֵה־מַ֥יִם מִבּוֹרֶ֑ךָ וְ֝נֹזְלִ֗ים מִתּ֥וֹךְ בְּאֵרֶֽךָ׃יָפ֣וּצוּ מַעְיְנֹתֶ֣יךָ ח֑וּצָה בָּ֝רְחֹב֗וֹת פַּלְגֵי־מָֽיִם׃יִֽהְיוּ־לְךָ֥ לְבַדֶּ֑ךָ וְאֵ֖ין לְזָרִ֣ים אִתָּֽךְ׃יְהִֽי־מְקוֹרְךָ֥ בָר֑וּךְ וּ֝שְׂמַ֗ח מֵאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽךָ׃אַיֶּ֥לֶת אֲהָבִ֗ים וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן דַּ֭דֶּיהָ יְרַוֻּ֣ךָ בְכָל־עֵ֑ת בְּ֝אַהֲבָתָ֗הּ תִּשְׁגֶּ֥ה תָמִֽיד׃וְלָ֤מָּה תִשְׁגֶּ֣ה בְנִ֣י בְזָרָ֑ה וּ֝תְחַבֵּ֗ק חֵ֣ק נָכְרִיָּֽה׃כִּ֤י נֹ֨כַח ׀ עֵינֵ֣י יְ֭הוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ וְֽכָל־מַעְגְּלֹתָ֥יו מְפַלֵּֽס׃עַֽווֹנוֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת־הָרָשָׁ֑ע וּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ׃ה֗וּא יָ֭מוּת בְּאֵ֣ין מוּסָ֑ר וּבְרֹ֖ב אִוַּלְתּ֣וֹ יִשְׁגֶּֽה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
שתה מים מבורך וכו'. אפשר דבתחילת לימוד אמר שתה מים מבורך שאתה דולה מים הזהר להזדרז ולהתעסק להשכיל להטיב. וכשנתחכמת שאתה בגדר ת"ח המחדש בטובו שקלא וטריא וציצים ופרחים אז שתה נוזלים מתוך בארך שנובע והשתדל לחדש תמיד יפוצו מעיינותיך וכו' ודע דעבירה אינה מכבה תורה וז"ש יהיו לך לבדך ואין לזרים הסט"א אתך דאין להם רשות ליגע בתורה כמ"ש בש"ס:אילת אהבים וכו'. אילת גימטריא אמת כי היא תורת אמת ורמז בזה כי העוסק בתורה מיחד קב"ה שנקרא אמת ושכינתיה אילת. ואמר דדיה ירווך בכל עת כי אינה כשאר תאוות גופניות שאדם קץ בהם אבל התורה הקדושה פקודי ה' ישרים משמחי לב ותמיד כשמתעסק מוצא טעם כמו שאז"ל וז"ש ובאהבתה תשגה תתעסק תמיד. א"נ דדיה ירווך בכל עת כדעת רב יוסף דבין בעדנא דעסיק בין דלא עסיק מגנא ומצלא וז"ש בכל עת דייקא והיינו אם תלמוד לשמה וז"ש באהבתה תשגה תמיד וכמ"ש בילקוט כ"י דשאני דואג ואחיתופל דלא עסקי לשמה והרב המאירי ז"ל פירש תשגה תשתעשע וא"ש דתאוות גופניות שבע וקץ בהם אבל התורה תמיד עריבה ומתוקה ותהיה שעשועים:ולמה תשגה בני בזרה וכו'. אפשר לומר בהקדים דיש סברא במפרשים דבתחילה אדם חוטא במזיד ומזה בא לחטוא בשוגג ויש סברא דבתחילה אדם חוטא בשוגג ואח"כ בא למזיד ויש סברא דפעמים קדם מזיד ולפעמים קדם שוגג. והנה אם חטא במזיד ומזה בא לשוגג חייב אף על השוגג דתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב. אך אם חטא בשוגג ואח"כ בא למזיד דעבירה גוררת עבירה יש להקל קצת דלא היה פשיעה בתחילה. והנה אמר דדיה ירווך בכל עת ובאהבתה תשגה תמיד ופירש"י ז"ל בעבור אהבתה תהי שוגג בשאר עסקיך. ויש לפרש קצת באופן אחר כי הכל בתורה עצמה שמעסק התורה ברצון ממילא ימשך לשגות בה בבלי דעת נושא משך חכמה ומזה יש להוליד כי מדבר הנעשה ברצון ימשך לעשות שוגג כמעשהו ממנו. וכן לדבר עבירה אפשר מזיד ואח"כ שוגג. ולזה אמר ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חיק נכריה ר"ל שתסבור שצריך שיהא שוגג בתחילה ואח"כ מזיד ובזה תטעה שלא יהיה עונש כי היה שוגג בתחילה. אין זה אמת ד(ה)משכחת לה גם כן מזיד ואח"כ שוגג והקב"ה יודע הכל ונכח ה' דרכי איש וכו'. והרשע עונותיו ילכדונו דלפעמים מזיד ואח"כ שוגג או אינו תלוי זה בזה ופעמים מזיד לבדו והוא חייב הן על המזיד והן אם נמשך שוגג אחר המזיד דתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב. והרשע בחבלי חטאתו יתמך שסובר דאין מזיד אם לא קדם שוגג וא"כ הוא פטור. ועל כן הוא ימות באין מוסר דאינו חוזר בתשובה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך